• ניר ודל

האם מספרי נדבקי הקורונה מנופחים כלפי מעלה?

כחלק מתגובות הציבור להתפרצות הקורונה בישראל, עולה הטענה הבאה: "אני לא מכיר אף חולה קורונה. איך זה יכול להיות שעל פי פרסומים יש כ-260 אלף חולי קורונה, ואני לא מכיר אף אחד?" טענה זו משמשת את התומכים בתאוריית קונספירציה, שלדעתם מספרי הנדבקים מנופחים כלפי מעלה.

גם אם רוצים להוכיח שמספרי הנדבקים המפורסמים אינם נכונים, וכי הם מנופחים כלפי מעלה, לא ניתן להשתמש בטענה "אני לא מכיר אף אחד", ואת זאת ניתן להסביר באמצעות מושג בו משתמשים מכוני סקרים.

אבל ראשית לקורונה: עד כה נרשמו כ-260 אלף נדבקים, וכרגע יש כ-70 אלף נדבקים פעילים. נדבקים פעילים הם מי שטרם החלימו מן המחלה.


ההסבר העיקרי לכך שאנשים רבים לא מכירים חולה קורונה, אף שהמחלה קיימת בישראל בהיקפים גדולים, הוא ששיעורי ההידבקות בקורונה אינם זהים בכלל האוכלוסייה. זה אומר שישנן אוכלוסיות שבהן הקורונה התפרצה בהיקפים גדולים, ולעומת זאת בקרב אוכלוסיות מסוימות שיעורי הקורונה נמוכים יחסית. ישנן ערים שבהן ישנם היקפים גדולים של נדבקים, מול ערים בהן מספר הנדבקים בקורונה קטן באופן יחסי.

אותם אלה הטוענים "אני לא מכיר אף חולה קורונה", לא משתייכים לאוכלוסיות הנדבקות יותר, ופחות באים עימם במגע חברתי. פחות עובדים איתם ופחות נמצאים עימם בקשרים אישיים, כך שסבירה הטענה שהם לא מכירים מישהו שנדבק.


אם היה מתבצע סקר הכולל מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, שכולל שאלה אחת בלבד: "האם אתה מכיר חולה קורונה", התפלגות התוצאות הייתה כזו: שיעור העונים בחיוב לשאלה בקרב האוכלוסיות הנדבקות (נניח חרדים) היה גבוה ביותר. שיעור המשיבים בחיוב לשאלה בקרב האוכלוסיות שנדבקו פחות, היה קטן בהרבה. נדגיש, מדגם מייצג משקף את כל האוכלוסיות, הקבוצות והמגזרים בחברה הישראלית.


פנו לתושבים בערים אדומות, וכל אחד ישיב שהוא מכיר מישהו שנדבק בקורונה (הוא בעצמו, בני משפחה, חברים וכדומה). פנו לתושבים שגרים בערים עם מיעוט נדבקים, ויש יותר סיכוי שהם לא יכירו מישהו שנדבק בקורונה. זה פשוט, לא הייתה להם ההזדמנות בסביבתם החברתית להיתקל במישהו שנדבק בקורונה.

האוכלוסיות הנדבקות יותר

שתי קבוצות באוכלוסייה שבהן הקורונה התבססה הן חרדים וערבים. בקרב חרדים, אחוז גבוה יותר מכלל האוכלוסייה נדבק, כך ששיעור הנדבקים החרדים גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה. אצל הערבים, אחוז הערבים הנדבקים בגל השני, גבוה יותר מחלקם היחסי באוכלוסיית ישראל.


נתעלם לרגע מסיבות הקשורות לאופן ההתנהלות באוכלוסיות אלה, שגורם לכך ששיעור ההידבקות גבוה יותר, ונתמקד בסיבה סטטיסטית המשפיעה על כך שבקבוצות אלה אחוז הנדבקים גבוה: מספר הנפשות הממוצע למשק בית. מספר הנפשות למשק בית הוא מדד המציג כמה נפשות מתגוררות בבית ממוצע. במגזר החרדי ובמגזר הערבי מספר הנפשות במשק בית גבוה מהממוצע הכללי, ותכף נראה איך זה קשור לאחוז ההידבקות הגבוה אצלם. שתי סיבות למספר הנפשות הגבוה:


1.מספר הילדים הממוצע במשפחה חרדית או ערבית גבוה יותר מן האוכלוסיה הכללית.

2. מספר משקי הבית הקטנים עם אדם אחד עד שלושה קטן מאוד במגזרים אלה.


בני ברק, תמונת אילוסטרציה. צילום מתוך ויקימדיה:deror_avi


איך גודל משק הבית משפיע על סטטיסטיקת ההדבקה

הדבקות קורות במשק בית משום שחולה קורונה מאומת נמצא במגע קרוב עם בני ביתו. מאומת במשק בית גדול, מדביק הרבה אחרים בביתו. מאומת במשק בית קטן, אין לו הרבה נפשות להדביק בביתו.


חרדי או ערבי החי המשק בית גדול, שנדבק בחוץ, מדביק את בני ביתו. לדוגמא: בבית אב עם שבעה נפשות, שאחד מהם נדבק, יתווספו עוד שישה נדבקים ממגזרים אלה, לתוך הסטטיסטיקה הכללית. כך הסטטיסטיקה הכללית של מספר הנדבקים, מושפע מהידבקויות בתוך מגזרים אלה

צופית סקרים וניהול פרוייקטים | 073-7262431  | info@tsofit-skarim.com | סנונית 1 קריית ביאליק

  • Facebook

© 2019 כל הזכויות שמורות לצופית סקרים וניהול פרוייקטים | הצהרת נגישות