• ניר ודל

אתגר הסוקרים בבחירות לנשיאות בארצות הברית

מהו האתגר העומד בפני הסוקרים בארצות הברית לקראת הבחירות לנשיאות, וכיצד האתגרים האלה שונים מאתגר מכוני הסקרים בישראל?

בעוד כשבוע יתרחש יום הבחירות לנשיאות ארצות הברית. על פי הסקרים מוביל ג'ו ביידן על פני יריבו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

בשנת 2016 חזו הסקרים שהילארי קלינטון תנצח בבחירות את דונאלד טראמפ, אך טראמפ כידוע נבחר לנשיא.

סקרי בחירות בארצות הברית מציבים אתגר לסוקרים, באופן שונה מסקרים המתבצעים בישראל לפני הבחירות לכנסת.

סקרי בחירות בישראל

מדינת ישראל מתנהלת כאזור בחירה אחד. שיטת הבחירות בה היא יחסית-כללית. כל המדינה היא אזור בחירה אחד. ביום הבחירות הבוחרים שמגיעים לקלפיות מוצאים את אותם פתקי הצבעה. הם בוחרים במפלגות שיוצרות קואליציה ממנה מורכבת ממשלה. הסוקרים שמבצעים את סקרי הבחירות מבצעים אותם בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, כ-600 אזרחים לערך בסקר. מספר הקולות שניתן לכל מפלגה מתורגם מכאן למנדטים. על הסוקרים לזהות את מספר המנדטים שצפויה לקבל כל מפלגה, לזהות אילו מפלגות יצליחו לעבור או לא לעבור את אחוז החסימה, ובשלב הבא הפרשנים ינסו על סמך הסקרים להרכיב קואליציה ולהעריך איזה גוש יוכל להרכיב ממשלה.

שיטת הבחירות בארצות הברית

בארצות הברית לעומת ישראל הבחירות מתנהלות באופן שונה לגמרי. שיטת הבחירות היא שבכל אחת מהמדינות המרכיבות את ארצות הברית (וכן במחוז קולומביה) נספרות התוצאות בנפרד. תושבי המדינות בוחרים נציגים (אלקטורים), שבוחרים בשמם את הנשיא. על מנת שנשיא יבחר עליו להשיג 270 אלקטורים מתוך 538 הקיימים.

נסביר: לכל מדינה יש מספר אלקטורים שונה, בהתאם לגודלה, על פי מקד האוכלוסין האחרון שהתקיים בארצות הברית בשנת 2010. למדינת ניו יורק לדוגמא יש כיום 29 אלקטורים, לקליפורניה 55, לטקסס 38 ולמדינת מונטנה הקטנה 3 אלקטורים.

הזכרנו שהבחירות מתנהלות בנפרד בכל מדינה והכלל הוא "המנצח לוקח הכל". אם במדינת ניו יורק רוב הבוחרים העדיפו את ביידן, ביידן זוכה בכל ה-29 האלקטורים המשויכים למדינה (וכאמור עליו להשיג 270 לפחות). אם בטקסס העדיף הרוב את טראמפ, טראמפ זוכה בכל 38 האלקטורים שהקוצו למדינה. כך נספרות התוצאות בכל שאר המדינות.


שיטת הבחירות כאמור היא המנצח לוקח הכל. לא משנה בכמה ניצח המנצח, כל האלקטורים של המדינה עוברים אליו. מועמד א' יכול לנצח ברוב של 30%, והוא יכול יכול גם לנצח ברוב דחוק של פחות מאחוז. בשני המקרים כל האלקטורים של המדינה ילכו אליו. בשתי מדינות נברסקה ומיין, השיטה מעט שונה.



מפת האלקטורים לפי מדינה. יוצר:Cg-realms


האתגר של הסוקרים

האתגר של הסוקרים הוא לזהות את המנצח בכל מדינה בנפרד. מדינת קליפורניה מצביעה באופן מסורתי למועמדים דמוקרטים מאז 1992. בבחירות 2016 זכתה הילארי קלינטון הדמוקרטית ב-61% מהקולות, וטראמפ ב- 31% (יתר הקולות הגיעו למועמדים הקטנים האחרים). אוקלוהומה מצביעה מסורתית למפלגה הרפובליקנית מאז 1968. ב-2016 ניצח טראמפ עם 65% וקלינטון קיבלה רק 28%. אלו מדינות שקל יותר לנהל בהן סקרים ולחזות את המנצח, אך במדינות מתנדנדות, אשר אינן מובהקות לאחד הצדדים, קשה יותר לזהות מי ינצח בהן. ההפרש בין שני הצדדים יכול להיות כה קטן, אף מתחת לטעות הדגימה. במצב זה יקשה לקבוע באופן חד משמעי לאן יגיעו קולות האלקטורים, לצד הרפובליקני או הדמוקרטי. במדינה קטנה עומדים על הכף 3 אלקטורים בלבד, אך במדינות אחרות מספר האלקטורים המתנדנדים יכול להגיע ל-16, 20, 29 או יותר. כך, בפנסילבניה על 20 האלקטורים שלה, קיבל טראמפ 48.18 אחוז לעומת 47.46 לקלינטון. ההפרש המספרי בינם במישיגן על 16 האלקטורים שלה היה כ-10,000 קולות בלבד.

שיטת הבחירות הזו עשויה להביא לכך שמועמד יזכה במרב הקולות בכל המדינה, אך בספירת האלקטורים הוא לא יבחר לנשיא. כך קרה בבחירות האחרונות בהן ההפרש בין קלינטון לטראמפ היה כ-3 מיליון קולות לטובתה. זו סיבה נוספת מדוע הסוקרים אינם יכולים להסתמך על סקרים ארציים בלבד.

עוד אתגר העומד בפני הסוקרים הוא להבין מי מבין המשיבים לסקרים אכן מתכוון להצביע בפועל בבחירות, משום שיש פער בין הצהרת מרואיינים במי הם תומכים, לנטייה להצביע בפועל.מכוני הסקרים משתמשים במספר שיטות על מנת לפצח מי באמת יצביע. אתגרים נוספים הם לזהות האם יש זרמים תת קרקעיים שאינם מתגלים בסקרים, למשל סחף ברגע האחרון לטובת אחד הצדדים, האם קיימת נטייה של מגזרים באוכלוסייה להצביע יותר מהממוצע, או להדיר את עצמם מהבחירות, האם הסוקרים מגיעים באופן זהה לדמוקרטים ולרפובליקנים, וכן האם יש חשש של מצביעים להודות למי הם מצביעים. עוד אתגר הוא לזהות עבור מי מצביעים שטרם החליטו יצביעו (אם אכן יצביעו).

על מנת להפוך את סקרי הבחירות למדויקים יותר, שיפרו מכוני המחקר את אסטרטגיית הפעולה שלהם. למשל, לצד שאלות דמוגרפיות מין, גיל ומקום מגורים (עירוני/כפרי) הם הכניסו את המשתנה השכלה בבניית המדגם שלהם. הסיבה לכך שמרכיב ההשכלה נכלל בשאלות הדמוגרפיות בסקר היא שנמצא לאחר הבחירות האחרונות, שמצביעים פחות משכילים השתתפו פחות בסקרים, כלומר הם לא יוצגו באוכלוסיית המדגם. מצביעים אלה נטו לטראמפ.

אז מי יזכה בבחירות? בעוד זמן קצר נדע.

צופית סקרים וניהול פרוייקטים | 073-7262431  | info@tsofit-skarim.com | סנונית 1 קריית ביאליק

  • Facebook

© 2019 כל הזכויות שמורות לצופית סקרים וניהול פרוייקטים | הצהרת נגישות

  • Facebook