• ניר ודל

איך מגבירים את מספר המתחסנים נגד קורונה?

חיסוני קורונה הם צעד חשוב במניעת התחלואה. על פי מחקר שנערך על ידי צוות חוקרים ממכון ויצמן למדע, משרד הבריאות, הטכניון, האוניברסיטה העברית, מכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא ומכון KI לחיסון השלישי ("הבוסטר") יש חשיבות רבה במניעת הדבקה ותחלואה קשה במחלת הקורונה. החיסון השלישי מעלה את ההגנה החיסונית.


מתחסנים במנה ראשונה, שנייה ושלישית

לפיכך היינו מצפים לראות אחוז התחסנות גבוה בישראל, בין אם מחוסנים במנה הראשונה והשנייה, ובין אם מחוסנים גם במנה השלישית. עם זאת אחוזי ההתחסנות אינם מספיקים, ולפי הנתונים יש רבים מדי, שיכולים להתחסן אך לא התחסנו. בין אלו שלא התחסנו ניתן למצוא שלושה סוגים של לא מתחסנים. אלו שלא התחסנו בכלל. אלו שהתחסנו בשתי מנות, ולאחר שנמצאו מתאימים לקבל את המנה השלישית, לא עשו כן. ישנם גם אלו שהסכימו להתחסן במנה הראשונה, אך לא התחסנו במנה השנייה. לפי הנתונים כיום מספרם של מתחסני המנה הראשונה הוא נכון לכתיבת שורות אלה 6.086 מיליון בעוד את המנה השנייה נטלו 5.61 מיליון.

מכיוון שאחוז התחסנות גבוה משמעותו פחות חולים קשים, למדינה יש אינטרס כללי להעלאת שיעורו. עם זאת, למרות ההגבלות של התו הירוק והגבלות נוספות רבים עדיין מסרבים להתחסן. מכיוון שהחיסון נעשה על פי רצונו של האזרח כיאה למדינה דמוקרטית, לא ניתן ליצור הגבלות על הלא מתחסנים עד אין קץ. עם זאת כדאי לבדוק מהן הסיבות שרבים לא התחסנו, ומה ניתן לעשות כדי להביאם להתחסן.


כדי לענות על שאלות אלה, ניתן פשוט לשאול את הלא מתחסנים במסגרת מחקר בתחום. אך לפני שמתבצע הסקר, ראוי לשים לב לנתונים הקיימים, ומגלים מיהם אוכלוסיית הלא מתחסנים. אנחנו יודעים שצעירים יותר (בני נוער) נוטים פחות להתחסן, וכן שערבים וחרדים עושים זאת פחות.


יישובים מתחסנים ולא מחוסנים

שימו לב לנתונים אלה, רשימת היישובים ומספר המתחסנים בהם באתר משרד הבריאות. לפי נתוני משרד הבריאות הישובים עם אחוז ההתחסנות הגבוה ביותר הם חשמונאים, סביון, עומר, כוכב יאיר, אבו גוש, שמשית, נוף איילון, נופית, שוהם, לפיד (רשימת עשרת הישובים הראשונים, יישובים עם מעל 2000 תושבים, מנה שנייה). האם יש משהו משותף ביישובים אלה? כל היישובים האלו הם ישובים שאינם ערים. רק יישוב ערבי אחד ברשימה, ובכל היישובים היהודיים אחוז חרדים נמוך. נדלג לערים ונמצא את רעננה כעיר המחוסנת ביותר ולאחריה לפי סדר את הערים רמת השרון, קריית מוצקין, נהרייה, הרצליה, מודיעין-מכבים-רעות, כפר סבא, דימונה, קריית ביאליק, הוד השרון, יהוד. ברשימת הערים המחוסנות ניתן למצוא רק ערים יהודיות, רובן באשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים.


ומהם עשרת היישובים הלא מחוסנים?

בין היישובים הלא מחוסנים ביותר ניתן למצוא את ביר הדאג', קודייראת א-צאנע(שבט), אבו רובייעה (שבט), מסעודין אל-עזאזמה, אל סייד, אבו קורינאת (שבט), אטרש (שבט) אעצם (שבט), הוואשלה (שבט), אבו רוקייק (שבט). היישובים הללו הם יישובי בדואים בנגב. על כן עבודת מטה צריכה להתמקד בשאלה כיצד מעודדים תושבים ביישובים אלה להתחסן.

מתחם חיסוני קורונה של קופת חולים כללית. צילום:Hannay מתוך ויקיפדיה Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם
מתחם חיסוני קורונה:Hanay צילום מתוך ויקיפדיה Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם


סקר בנושא

בסקר שמטרתו לבדוק את סיבות אי ההתחסנות ומהן ניתן לעשות כדי להגביר את שיעורו, אנשים יכולים לספר כי הם חוששים יותר מן המנה השלישית יותר משני החיסונים הראשונים. סיבה נוספת שיכולה לעלות היא פחד כללי מחיסונים. האם החשש מחיסון נובע מחשש מקונספירציה של משרד הבריאות, האם מדובר בחשש מתופעות לוואי עתידיות, או מתופעות לוואי שעליהן שמעו הבלתי מתחסנים. מהם המקורות שעליהם מסתמכים הלא מתחסנים, מה שיעור המתנגדים לחיסון שהם הגרעין הקשה של אי ההתחסנות, מה השכלתם של הלא מתחסנים, מה הם אמונותיהם ודעותיהם כלפי החיים. מיהם גורמי ההשפעה עליהם. כל זאת ועוד יכול לעלות בסקר זה.

3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול