סקרי בחירות - להיות או לא להיות?

ב-23 במרץ 2021 יתקיימו הבחירות לכנסת ה-24, בחירות רביעיות במספר תוך שנתיים. אמצעי התקשורת מפרסמים בתכיפות גבוהה סקרי בחירות, ובהם הם מציגים את חלוקת המנדטים הצפויה, על פי סקרים שנעשו בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל.

סקרים אלה זוכים לתשומת לב רבה, ובעקבותיהם הפרשנים הפוליטיים מנסים לחזות את התמונה הפוליטית הצפויה, להרכיב קואליציות, ולספר לציבור אילו מפלגות יתנו את הטון בממשלה הבאה, ואילו מפלגות צפויות לכוח קטן.

הסקרים הפנימיים

מעבר לסקרים אלה ישנם סקרים פנימיים המתבצעים על ידי חברות סקרים, אשר אינם נחשפים לרוב בתקשורת. סקרים אלה מוזמנים על ידי מפלגות והם בוחנים מספר היבטים, תוך הסתמכות על דעת הקהל.

גם בסקרים אלה מופיעה השאלה למי אתה מתכוון להצביע אך מטרת שאלה זו בסקר פנימי אינה לדעת בלבד מה מספר המנדטים הצפוי למפלגה. מטרת השאלה היא להבין לאיזה מחנה פוליטי משתייך העונה על הסקר, ועל סמך זאת יכולה המפלגה לבחון את תקובת קהל היעד שלה (הבייס) מול מי שאינו משתייך לקהל המצביעים הפוטנציאלי.

בתחילת חודש פברואר ייסגרו הרשימות לכנסת. בתאריך סגירת הרשימות נקבעות הרשימות לכנסת וכן החברים בכל רשימה הרצה לכנסת, לפי דירוג שנקבע. עם סגירת הרשימות, לא ניתן ליצור עוד איחודים ומיזוגים בין מפלגות. לא ניתן מרגע זה גם לעשות שינויים בתוך הרשימות, לשנות את הדירוג ברשימת המתמודדים או לצרף מועמדים חדשים לרשימה.

לכן, עד אז עורכות הרשימות באמצעות חברות סקרים המיועדים לשימושן הפנימי. אחד הדברים שיכולים להיבדק הוא מה ההיתכנות לאיחוד בין מפלגות שונות. כיצד מהלך זה יתקבל בציבור (לרבות בקרב קהל המצביעים של אותו צד פוליטי ובקרב בוחרי המרכז הפוליטי), ומהו מספר המנדטים הצפוי בחיבור?

חיבור בין מפלגות

כאשר שתי מפלגות מחליטות לרוץ יחד, יכולים לקרות כמה תרחישים: התרחיש הראשון הוא "השלם עולה על סך חלקיו". במצב זה קהל היעד כל כך מתלהב מן האיחוד בין המפלגות, עד ששתי המפלגות יחד מקבלות יותר מנדטים משהיו מקבלות לו היו רצות בנפרד. זהו תרחיש אופטימלי שמביא להחלטה על איחוד. תרחיש שני הוא "השלם קטן מסך חלקיו", כאשר שתי מפלגות מתאחדות לרשימה אחת, אך מקבלות יחד פחות קולות לו היו רצות בנפרד. לדוגמא, כאשר הוקמה מפלגת כולנו בראשות משה כחלון היא קיבלה 10 מנדטים והליכוד קיבל 30. בבחירות לאחר מכן קיבל הליכוד 35 כאשר כולנו קיבלה 4. בבחירות לכנסת ה-22 כאשר כולנו התמזגה לתוך רשימת הליכוד, קיבל הליכוד 32 מנדטים בלבד https://votes22.bechirot.gov.il/. כלומר, האיחוד יצר פחות מנדטים בעקבות השילוב בין שתי המפלגות. תרחיש שלישי יכול להיות שבו האיחוד לא מעלה ולא מוריד מנדטים. בסקר ניתן לבדוק האם כדאי להתאחד, ואם כן באילו תנאים. ניתן עוד להחליט על פי תוצאות הסקר האם כדאי להעלים את שם המפלגה הקטנה (למשל כשהשם כולנו נעלם עם הריצה עם הליכוד), האם לרוץ בשם משותף (הליכוד-ישראל ביתנו בבחירות בשנת 2013), או לרוץ תחת שם חדש (המחנה הציוני שהיה איחוד בין העבודה למפלגת התנועה של ציפי לבני). בסקר דעת קהל זה, ניתן ליצור פילוח בין תגובת המצביעים מאותו מחנה, מול תגובת מצביעים מן המחנה הנגדי.

ריצה בשם מאוחד, הליכוד-ישראל ביתנו, בחירות 2013

ריצה בשם חדש, המחנה הציוני, בחירות 2015

צירוף מועמדים נוספים

סקרים פנימיים נוספים שניתן לבצע לפני סגירת הרשימות הם באשר לדמויות שמיועדות להצטרף לרשימה. כך ניתן להבין מה משקלה הציבורי של אישיות מוכרת שהמפלגה רוצה לצרף. האם צירוף האישיות יחזק את הרשימה, או שמא עלול להחליש אותה. מה האסוציאציות של הציבור כלפי אותה אישיות. אילו תכונות מזהה הציבור עם אותו מועמד או מועמדת והאם תכונות אלו, הן משהו שהמפלגה זקוקה להן. ניקח מפלגה מסוימת לדוגמא, שבסקרים פנימיים מתגלה שקהל היעד מזהה שהיא ימנית מדי, שמאלנית מדי, דתית מדי או חילונית מדי. יתכן שקהל היעד יחשוב שאין בה מספיק צעירים, שאין בה מספיק ביטחוניסטים (קצינים בכירים במילואים עם הילה של דרגות), נציגים של הפריפריה וכדומה. זו ההזדמנות של הרשימה להתחזק בשחקן או שחקנית חיזוק רלוונטיים ולחזק כך את הרשימה.

האם לרוץ לכנסת?

שימוש נוסף בסקרים הוא בהחלטה האם לרוץ לכנסת. ההחלטה של מפלגה לרוץ לכנסת, ולהשקיע משאבים ארגוניים וכספיים רבים (למשל פרסום על גבי אוטובוסים) תלויה בצפי שלה לעבור את אחוז החסימה. בסקרים המעמיקים יכולה המפלגה לבחון באופן מדויק את סיכויי כניסתה לכנסת, ואז להחליט אם לרוץ, ולעתים להכריז על פרישה לאחר ההודעה על ריצה לכנסת.

סקרים של תחילת קמפיין

בסקרים של תחילת הקמפיין מבצעות מפלגות סקרי עומק בהם מתגלה להן, מה כואב לציבור, מה מטריד אותו, אילו נושאים רלוונטים אליו ואילו פחות במערכת הבחירות הנוכחית, ולפיכך הן מכוונות את המסרים שלהן. גם תוך כדי קמפיין, בוחנות המפלגות את תגובת הציבור. האם קהל מצבעיהן אוהב את הקמפיין, ומה חושבים עליו מצביעים פוטנציאליים. האם מסרי הקמפיין מקרבים או מרחיקים? דוגמא לכך היא רשימת המחנה הציוני בראשות הרצוג ולבני. בתחילת הקמפיין של הבחירות בשנת 2015 יצאה רשימת המחנה הציוני בקמפיין שכלל מסרים חברתיים כגון סייעת שלישית בגנים https://news.walla.co.il/item/2841253. מסרים אלה ספגו ביקורת, גם בקרב הפרשנים וגם בקרב הציבור, ולאחריהם שינתה הרשימה את המסרים והחלה בהתרוממות בסקרים, כשבסיום מערכת הבחירות היא הגיעה ל-24 מנדטים.